יום שני, 27 ביולי 2015

תלונה מס.1:


היי אני רובין, ואם אתם כבר פה, בואו ואספר לכם מידע עליי שאולי יגרום לכם לרצות ללכת. אני עולה לכיתה י"א ואני מרחיבה פיזיקה, באסה לי אה? להיוולד עם היכולת המספרית. טוב לא כולנו נועדנו לגדולה כמו דה ווינצ'י, אבל נשתדל לעשות את הטוב ביותר, כמו להוציא 90 במתמטיקה.
אז חברה הציעה לי לפתוח בלוג, בעיה אחת- אין. פה. סדר.
פשוט אמרה כזה "תרשמי מה שבאלך".
באלי שיהיה סדר אבל זה לא קורה.
אז כנראה שאני ארשום דברים אקראיים עד שאחד מהם יהיה מוצלח.

בכל אופן אם כבר פתחתי בלוג הייתי רוצה לפתוח אותו בנושא שנורא מציק לי, העניין של "תקבלי את עצמך כמו שאת", ואני לא מדברת על הגנים, האף או הפרצוף והגובה, אני מדברת על ההסתתרות מלהתאמץ למען הגוף שלך והבריאות שלך.
זה שאת שמנה ולא מתאמנת זה לא בסדר! מישהו צריך לומר דבר בעניין, אולי אני אחת מרבים אבל תקשיבו לזה: נמאס לך שהחברה מציקה לך על זה? שאת שונאת את עצמך במראה אז מאכילה את עצמך באשליות? (ובדברים אחרים)
צאי החוצה, תרוצי, תשחי, תצאי להליכות אפילו, אבל אל תתחבאי בבית שלך מתחת לכרית מרשמלו ותרדי על בנות רזות כדי להעלות לעצמך את הביטחון ולהמשיך לאכול אשליות (ועוד מלא דברים אחרים) וכן, אני מדברת עלייך מייגן טריינור גברת "אני הולכת לשיר על זה שלהיות מלאה זה בסדר ואז להרזות".

אני גם התחלתי ככה, התחבאתי מאחוריי העובדה שהייתי מלאה, ועכשיו אני כבר מתאמנת 3 שנים, בכל מיני- התעמלות אומנותית, סטריט וורקאאוט, חדר כושר וכן הלאה..
וזה היה קשה לשמור על תזונה נכונה ועדיין קשה, אבל מתמודדים, גמבה במקום במבה! קינואה במקום חמאה! חוש הומור זה צד חזק אצלי.

למרות זאת, אין לי בעיה עם הקמפיין של דאב למשל, גם אין לי בעיה עם אנשים בעלי משקל עודף, אם אתם מרוצים מזה שיהיה לכם מחלות לב ובעיות כלליות בגוף, ושאם ירדוף אחריכם רוצח לא תצליחו לברוח, תהנו, רק תשאירו את הארנק שלכם מראש על השולחן, אני רעבה. 



אבל סה"כ אני מקבלת אתכם כמו שאתם, אתם יפים, מדהימים, חכמים, אל תדווחו על הבלוג ♥


Robin's out